"הייתי
שם"
מרוץ הלפיד-מקברות המכבים שמעבר ל"קו
הירוק"
חודש דצמבר השנה מסתיים בחג החנוכה,חג שמח חג האור וכו'.
להיסטורית חנוכה שלי קיים פרק רציני וחשוב והוא פתיחת (בחלק גם
סיום)
של
3 (שלושה "מרוצי לפיד", אותם פתחתי בריצה בצידו השני
של ה"קו הירוק",
(שהיה
קו הפסקת האש בסיום מלחמת העצמאות").
הפעם אעלה זיכרונות מ"מרוץ הלפיד" של מכבי=שהוא מרוץ שליחים כאשר הלפיד המודלק במודיעין, מועבר מיד ליד עד הגיעו למטרות
שנקבעו .
בארץ, כולל בצ.ה.ל. נערכים מדי פעם מרוצי לפיד , לציון אירועים
שונים .
ההיסטוריה של מרוצי הלפיד החלה עוד בתקופות
קודמות כאשר נהגו בארץ ישראל להעביר
הודעות ומסרים בעזרת שליח עם לפיד שהיה מועבר ומוחלף מישוב לישוב , כך נשמר הקשר
בין הישובים .
בתקופתנו לפני 107 שנים בשנת 1909 (תאריך
הרשמי של יסוד תל אביב) יצאו לאזור
מודיעין תלמידי ומורי "הגימנסיה הרצלייה", להדליק נר ראשון של חנוכה . תושבי
האזור הערבים הצביעו על "קבור אל
יהוד " כמקום "קברות
המכבים". שם הדליקו את נרות החנוכה וחזרו על כך במשך השנים.
לא תמיד התקבלו באהבה יתרה ע"י הערבים
תושבי האזור.
לנו כמורי דרך = מבחינה היסטורית מקומה המדויק של מודיעים הקדומה
אינו ידוע בוודאות. בתלמוד הבבלי נאמר " ש"מן המודיעים
לירושלים 15 מילין הויא".
צפונית לאתר "קברות
המכבים" נמצא מבנה אבן עם כפה –"חורבת הג'רדי", מוערך מהתקופה הביזנטית ושבמרכזו
נמצא קבר שייח (שיח' אל – ע'רבאווי). בשנת
1870 חקר במקום ויקטור גרן , 4 שנים אחריו
ב 1874 חקר במקום שארל קלרמון-גנו הצרפתי שזיהה את המבנה במפת מידבא כמקום
קבורת המכבים.
בתחילת המאה שלנו (ה-21) קיימת הצעה לזהות את "ח'רבת חמאם אל
מידיה" שבאזור ,לאתר המכונה "קברות המכבים",שבה נמצאו שרידים
מתקופות שונות ושרידים למערות קבורה יהודיים, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעים.
"האגודה למען קברי צדיקים " מייחסת למקום כמקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי.
כיום נוסעים בכביש 443 בדרכנו לירושלים בכביש חדש מהיר ויפה חולפים על אזור "קברות
המכבים" על הישובים מודיעין וכו.
מה שרואים היום ישובים יפים
וכביש מהיר =לא ראיתי כי לא היה
לפני 62 שנה-אז ראיתי שטח שומם, שביל ו/או דרך עפר בחלקים מסוימים,
חלפו עבור להן 62 שנה ביעף....מחיי.
כך
הכרתי את המקום בעת שהגעתי אליו בפעם
הראשונה לפני 62 שנה ב 1954 ע"מ לפתוח
את "מרוץ הלפיד של מכבי " בפעם העשירית!
ביום 15.12.1944 יצא לדרכו מרוץ הלפיד
הראשון של מכבי ומאז כמעט בכל שנה יצא מרוץ .
זכיתי לפתוח את המרוץ ה-10 בשנת
1954 ולהיות הרץ הראשון
את המרוץ ה-11 בשנת
1955 ולהיות הרץ הראשון
את המרוץ ה-13 בשנת
1957 ולהיות הרץ הראשון
במרוץ שליחים זה .
את
המרוץ ה-12 לא פתחתי, בעת ההיא כחייל בצה"ל בשריון גדוד
9 הייתי בסיני
במלחמת קדש ונשאר לי רק לחשוב על המרוץ.
אני והריצות
בגיל 16 לאחר מספר חודשיי חברות במכבי
הצעיר "ברית מכבים עתיד"
(הזרוע שעסקה בספורט) מוניתי כמרכז סניף תל
אביב.
בתפקיד זה השתייכתי להנהלת "ברית
מכבים עתיד" דבר שחייב אותי לבצע תורנויות אחת לשבועיים :
א.במגרש הכדור סל של ב.מ.ע. "מגרש
עמירם" .
(ע"ש עמירם
בליניקוב חבר ב.מ.ע. אחד מ"הארבעה " שנהרג בליל המשטרות
בשרונה ושעל שמם נקרא רחוב
הארבעה) .
היה ממוקם ברחוב נתן החכם 20 ליד רחוב
דיזנגוף.
ב.תורנות נוספת אחת לשבוע באצטדיון המכבייה
הישן בסוף רחוב בן יהודה בתל אביב ,אז היה חדש נפתח 1932 היו בו בסך הכל 5000 מקומות ישיבה
ו - 15000 מקומות עמידה.
שם התאמנו אנשי האתלטיקה הקלה.
מתוך שעמום ובכדי "שיעבור לי הזמן התורנות
מהר" ,
התחלתי לרוץ סביב האצטדיון והתברר לי
ולמאמנים שאני משיג תוצאות מצוינות בריצת 10.000 מטר .
מכאן ועד לפתיחת
מרוצי הלפיד הייתה הדרך קצרה.
תאום מקום זינוק
המרוץ
שטח מקום הזינוק בקברי המכבים היה ברשות
"ממלכת ירדן" עד מלחמת 6 הימים. להגיע למקום היה צורך בלוגיסטיקה רבה של
תיאומים בכדי לעבור לשטח ירדן.
א.רשות של הממלכה הירדנית .
ב.אישור של האו"ם .
ג.אבטחה
.
ד.אישורים אישים למשתתפים.
ה.אישורים
לעיתונאים וצלמים = וצלמי קולנוע (טרם
הייתה טלויזיה).
ו.כתת
אנשי מג"ב שלנו.
ז.מספר אזרחים בעלי תפקידים מיוחדים.
בשעה מוקדמת בבקר הייתה יוצאת כל הכבודה
הנ"ל לאזור יער בן שמן למקום מפגש
בגדר עם נציגי ממלכת ירדן.
נציגיהם היו מספר שוטרי "חיל הספר
הירדני" שמעל הכובע היה להם כעין
"שפיץ" ממתכת.
כל הכבודה
הזו בכדי לאפשר לי לפתוח את מרוץ
הלפיד .
מנהל הקבוצה הישראלית עם מפקד יחידת
מג"ב נגשו ראשונים לגדר כאשר מנגד
הופיעו נציגי ושוטרי משמר הגבול הירדני. הוחלפו מספר ניירות
ונכנסנו לשטח.
במקום
הקברים התארגנו למסדר קטן.
בשעה היעודה העלנו את דגל ישראל ודגל המכבי ,הודלקה מדורה קטנה
ממנה הודלק הלפיד שכבר היה בידי ,עם סיום שירת התקווה ניתן האות התחלתי לרוץ
כשבידי הלפיד לכוון שטח ישראל, כאשר ליווי אותי 6 אנשי משמר הגבול שלנו עד לשטח
ישראל.
.
שם מסרתי הלפיד לרץ הבא שבמרוץ שליחים
כשהלפיד מועבר מיד ליד
הגיעה
האש ל עשרות ישובים בארץ.
נהגתי להצטרף לרכב המלווה את הרצים בכל פעם לכוון אחר. בשנה הראשונה
הגעתי לבית הנשיא יצחק בן צבי שהלפיד נמסר לו להדלקת החנוכייה .
במרוץ
השני הצטרפתי לשלוחה שיצאה לתל אביב –שם גם הייתי הרץ האחרון ומסרתי את הלפיד לכבוד הרב הראשי לתל אביב יפו
הרב אונטרמן בבית הכנסת הגדול בתל אביב.
במרוץ של 1957 הצטרפתי
למסלול תל אביב שם אחרון הרצים היה צבי נשרי המורה האגדי
להתעמלות של גימנסיה הרצלייה שהתקשה לעלות
במדרגות עיריית תל אביב ברחוב ביאליק,
סייעתי לו והעליתי את הלפיד במדרגות
ומסרתי לראש העיר מר לבנון והדלקתי
החנוכייה.
כל פעם בסיום המרוץ הייתי נכנס לקולנוע
מוגרבי שם יכולתי לחזות בטכס ובמרוץ שלי ב"יומן הקולנוע" שהוקרן בכל בתי
הקולנוע לפני הסרט
(כל זאת בתקופת טרום עידן הטלוויזיה)
במרחק של 62 שנה מנסה
לחשוב על תחושת רוממות הרוח האישית שזכיתי לה "במפעל זה."
מתקשה להאמין אבל " הקבלות " העיתונים והתמונות
מאשרים לי זאת.
חג אורים שמח.
דב גולדברד נובמבר
2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה